העבודה על פרויקט הגמר הייתה מעניינת ומאתגרת. המסר שרציתי להעביר היה חלק ניכר בחיי היום יום שלי ולכן היה לי חשוב להצליח להעבירו בפרויקט. אני חושבת שהשגתי את מטרתי בעניין ושהצלחתי לבטא ולהביא לידי ביטוי את הסיפור האישי שלי בצורה הכי מדויקת לאורך כל הפרויקט. במהלך הפרויקט היה קושי מאוד גדול בבחירת הדוגמניות ובצילומן בגלל הסחות הדעת השונות שאירעו בתחנה ובסמוך לה. הסחות הדעת כללו צפירות לעברנו והערות מאנשים שעברו במקום, הדבר הפריע מאוד משום שהדוגמניות אינן דוגמניות ביום יום ואינן יודעת להתנהל בסיטואציה הלא נעימה מול אנשים ובנוסף לכך בכל פריים הדוגמנית הייתה שונה כך שבכל פעם הייתי חווה את הסיטואציה מחדש עם דוגמנית אחרת מה שהקשה עליי מאוד במהלך הצילומים גם מבחינת זמן וגם מבחינת התגובות והאי נעימות שהדוגמנית חוותה.
בחרתי לצלם כל פריים בתחנה שונה בשביל להדגיש את המעברים שכל אחד מאתנו עושה ביום יום בין תחנות ומקומות שונים. גם הדוגמנית בכל פריים הייתה שונה מכמה סיבות הראשונה היא שהצופה יוכל לדמיין גם את עצמו בתחנות ובמעברים, והסיבה השנייה היא בשביל להציג נקודות שונות בזמן כלומר, לא רק שהמקום משתנה גם הזמן משתנה וגם הדמות. היה לי חשוב שבפרויקט יופיעו תמונות גם בשעות היום, גם בשעות הלילה וגם בין לבין. הבחירה לצלם דווקא נערות נבעה מהרצון שלי להעביר את הסיפור שלי כנערה צעירה בתחנות אוטובוס.
אני נרגשת מאוד להציג ולהוציא לאור את הסיפור האישי שלי שעבדתי עליו במשך השנה האחרונה ואני מקווה שכל צופה וצופה יוכל להזדהות עם הפרויקט ולדמיין את עצמו עושה את המעברים ממקום למקום.